ה-ADI-R ו-ADOS-2 כסטנדרט הזהב בהערכת אוטיזם. הייתכן?

בשנים האחרונות, השיח סביב הפרעה על הספקטרום האוטיזם (ASD) צבר תשומת לב מקצועי ומשמעותי, במסגרות קליניות, חינוכיות והתפתחותיות וגם בדיונים ציבוריים. כחלק מהשיח המתפתח הזה, הראיון ADI-R ותצפית-מבחן ADOS-2 תוארו כ"תקן הזהב" בהערכת אוטיזם. להלן נחקור כיצד כלים אלה זכו להערכה כזו, השימושים המיועדים להם, מגבלותיהם ושיטות העבודה המומלצות במוסדות אבחון. דברי אלו מבוססים על תובנות ממאמר שפורסם על ידי סומר בישופּ וקתרין לורד (2023). ולזכור כי קתרין לורד היא זו שיצרה את ה-ADOS (1989) ו-ADOS-2 (2012).

הבנת ADI-R ו-ADOS-2

גם ה-ADI-R וגם ה-ADOS-2 הם מכשירים חיוניים העוזרים למקד חשיבה קלינית באבחון של אוטיזם. הבנת המבנה שלהם חיונית להבנת היישום שלהם בהערכת אוטיזם.

ה-ADI-R הוא ראיון מובנה להורים או למטפלים ומודרך על יד בעל/ת מקצוע עם הכשרה מיוחדת. כלי הערכה נרחב זה מתמקד בהיסטוריה ההתפתחותית ובדפוסי ההתנהגות של ילד/ה החשוד/ה שסובל/ת מ-ASD. ה-ADI-R מורכב משאלות מפורטות המתחקרות מגוון התנהגויות שהם נחשבים כמאפיינים לאלו על הספקטרום האוטיזם, ולוכדות ניואנסים שעשויים להכווין אבחנה במדויק. בהתחשב במורכבותו, הוא דורש תשאול וניקוד קפדניים, מה שהופך אותו לתהליך יסודי אשר דורש זמן רב.

לצד ה-ADI-R עמוד ה-ADOS-2. ה-2-ADOS הוא כלי תצפית ישירה שנועד להעריך תקשורת חברתית, תחומי עניין מוגבלים והתנהגויות שחוזרות על עצמן בהקשרים מובנים של משחק ואינטראקציה. כלי זה נותן לקלינאים הזדמנות להתבונן ולהעריך את הממדים הקריטיים הללו של אוטיזם באופן פעיל, במקום להסתמך אך ורק על דיווחי המטפלים וההורים או אף בני ובנות זוג. באמצעות משימות אינטראקטיביות, הקלינאי/ת מקבל/ת תובנות לגבי האופן שבו הנבדק מתקשר עם סביבתו.

ההקשר ההיסטורי של ה-ADI-R וה-ADOS-2

הופעת ה-ADOS בסוף שנות ה-90 סימנה שינוי מרכזי במתודולוגיה של הערכות אוטיזם. לפני כלי זה, הערכות רבות הסתמכו על רשימות בדיקה ושאלונים כלליים שבהם חסרו אמינות ועקביות הדרושות לאבחון מדויק. הגישה החדשנית של ADOS ביקשה לתקנן ולהפעיל מדדי התנהגות מרכזיים – תקשורת הדדית, התנהגויות סטריאוטיפיות ועוד – על ידי מתן רובריקת ניקוד מובנית. ה-ADOS איפשר לקלינאים לקודד התנהגויות נצפות ולהשיג רמת אמינות שלא הייתה קיימת בעבר בהערכות אוטיזם.

במהלך השנים, גם ה-ADI-R וגם ה-ADOS-2 הפכו למוכרים בתחום, בהיותם הכלים הנפוצים ביותר לאבחון אוטיזם כיום. עם זאת, עם הפצה וכיול רבים יותר מגיעה בחינה ביקורתית האם לכלים אלה ראויים לכינוי "התקן הזהב".

שימוש מיועד ב-ADI-R ו-ADOS-2

בישופּ ולורד מדגישים כי בעוד ש-ADI-R ו-ADOS-2 נועדו לשפר את העקביות והאמינות של אבחנות אוטיזם, הם מעולם לא נועדו להחליף לחלוטין את השיפוט הקליני. במקום זאת, כלים אלה משמשים כעזרים המסייעים לקלינאים לארגן ולפרש נתונים בצורה יעילה יותר. 

מטרת הכלים הללו היא לספק שיטה מובנית לאיסוף מידע מהקשרים וקלינאים שונים, ובסופו של דבר למקד הערכה מקיפה של התנהגות הילד. ביחד עם העברת ה-ADOS, קלינאים יכולים להשתמש ב-ADI-R כדי לאסוף תובנות חשובות מהמטפלים. גישה כפולה זו עוזרת לבנות תמונה הוליסטית יותר של התנהגות הילד וצרכיו.

מגבלות ויישומים שגויים

למרות היתרונות שלהם, ל-ADI-R ול-ADOS-2 מגבלות בולטות הדורשות מהקלניאית בקרה וזהירות. במהלך השנים, קלינאים הסתמכו לפעמים יתר על המידה על כלים אלה, והתייחסו לתוצאותיהם כאל מסקנות סופיות ולא כמרכיבים באסטרטגיית הערכה רחבה יותר.

מגבלה אחת, שהיא הסתמכות יתר על הנתונים העולים מהכלים. זו מלכודת משמעותית בשימוש בכלים אלה אשר נובעת מהנטייה להתייחס לציונים שלהם כראיות חותכות לאבחון. זה עלול להוביל לעלייה בשגיאות של Type 1 ו-Type 2 הווה אומר שלילת האבחנה כשהיא באמת קיימת או אשרור אבחנה שאינה. אלו עלולים לקרות כאשר קלינאים מתעלמים מגורמים הקשריים והשיקול  הקליני בהערכותיהם. לכן, כאשר ציונים "משוקללים מדי" בקבלת החלטות, ההסתמכות היחידה עלולה לעוות את התמונה האמיתית של מצבו של הפרט.

יש גם בעיות בתיקוף עם אוכלוסיית מגוונות. שני הכלים לא תוקפו עבור אוכלוסיות מסוימות. לדוגמה, בישופּ ולורד מדגישים כי ה-ADOS אינו מתאים לאנשים עם ליקויים מוטוריים או חושיים חמורים או לאלה המתמודדים עם אתגרים בהבעה מילולית. הערכת אנשים מילוליים מינימליים או כאלה עם מצבים מורכבים המתרחשים במקביל עלולה להתגלות כקשה ביותר, 

שיקולים אתיים ושוויוניים

ההשלכות של הסתמכות רבה על ה-ADI-R ו-ADOS-2 או כל כלי אחר ובכל תחום שהוא הן עמוקות, במיוחד בכל הנוגע לגישה לשירותי אבחון. הנושא של גישה שוויונית להערכות אוטיזם הוא נושא שאי אפשר להתעלם ממנו. עם ה-2-ADOS המצוקה יכולה להיות עוד יותר קריטית.

חובת כלים ספציפיים

אחד החששות המשמעותיים שהועלו על ידי בישופּ ולורד הוא הנטייה הגוברת בקרב ועדות ביטוח ושרותי בריאות (בארץ ובעולם) לחייב מכשירי אבחון ספציפיים על מנת לקבל הכרה ו/או החזר על עלויות ההערכה. שירותים רבים דורשים כיום את העברת ה-ADOS על מנת לשלם לקלינאים, גם כאשר אמצעים כאלה עשויים להיות בלתי אפשריים או נחוצים בהתחשב בנסיבות הייחודיות של הילד. דרישה זו מאלצת קלינאים רבים למצב קשה: אלה שאין להם גישה להכשרה מתאימה או למשאבים להעברת ה-ADOS עלולים למצוא את עצמם לא מאושרים לספק הערכות מקיפות או לא יכולים לקבל החזר על עבודתם.

כתוצאה מכך, הקפדה נוקשה על כלי אבחון ספציפיים עלולה להגביל את הגישה לשירותים חיוניים, במיוחד למשפחות מרקע סוציו-אקונומי מגוון או כאלה באזורים עם פחות משאבים. המחברים טוענים כי מנדטים כאלה יכולים ליצור מחסומים שלא במתכוון להשגת אבחון אוטיזם בזמן ומדויק.

השלכות של שיטות הערכה נוקשות

הנוקשות הקשורה לדרישת כלים ספציפיים לאבחון עלולה לעכב באופן משמעותי הערכות פרטניות. אנשים רבים עם אוטיזם מציגים תמונות קליניות מגוונות שאינן מתאימות בצורה מסודרת לפרופילים סטנדרטיים. כתוצאה מכך, גישה גמישה להערכת אוטיזם היא חיונית – כזו שמתאימה לטבע המגוון והרב-גוני של האוטיזם ומכירה בכך שמתודולוגיה אחת שמתאימה לכולם אינה מספיקה.

המלצות למדיניות

בישוף ולורד תומכים בצורך במדיניות המכבדת את המומחיות הקלינית בהערכות ומונעת הסתמכות יתר על כלים סטנדרטיים. הם דוגלים בגישת אבחון מכילה יותר הלוקחת בחשבון מגוון רחב יותר של מקורות נתונים וצורות הערכה, ומדגישה את הצורך בגמישות באופן ביצוע האבחון.

שיטות עבודה מומלצות לשימוש ב-ADI-R ו-ADOS-2

אז איך קלינאים יכולים להשתמש ביעילות ב-ADI-R וב-ADOS-2 מבלי להיכנע למלכודות הפוטנציאליות הקשורות אליהם? המאמר מתאר מספר שיטות עבודה מומלצות חיוניות:

1. הכשרה ויכולת

הכשרה פורמלית בהערכת אוטיזם היא קריטית. קלינאים צריכים לחפש תוכניות הכשרה אמינות לניהול ADOS ו-ADI-R כדי להישאר מעודכנים לגבי המחקרים, הממצאים ושיטות העבודה המומלצות העדכניים ביותר. אפשרויות הכשרה שונות מציעות מפגשים וירטואליים ואישיים כאחד, ומבטיחות גישה למשאבים ללא קשר למיקום. השקעת זמן ומאמץ בהכשרה כזו חיונית לשיפור היכולת בניהול יעיל של כלים אלה.

תוכנית בולטת אחת היא תוכנית הכשרה מבית סייקטק, המקיימת מפגשים מפורטים המתמקדים ב-ADOS ו-ADI-R. מפגשי הכשרה אלה מתעמקים בכל מודול, ומציעים לקלינאים הדרכה לגבי ניהול וניקוד, כמו גם חשיפה ללקוחות אמיתיים ותובנות מומחים.

2. שילוב מקורות מידע מרובים

כדי למקסם את היעילות של ADI-R ו-ADOS-2, על המאבחנות/ים לשלב בין מקורות מידע מרובים. המשמעות היא שילוב של תוצאות ממבחנים סטנדרטיים עם מידע איכותי מדוחות הורים, תצפיות מורים והתרשמות קלינית כדי ליצור הבנה מלאה יותר של האתגרים והחוזקות של הילד. 

גישה רב-גונית זו עוזרת להפחית את ההסתמכות על ציוני מבחנים מבודדים על ידי החדרת הקשר רחב יותר לתהליך ההערכה. מעורבות בעלי עניין שונים מבטיחה ראייה הוליסטית יותר של הילד, ומאפשרת לקלינאים לאסוף נקודות מבט מגוונות המשפרות את ההערכה הכוללת.

3. התחשבות בגיוון תרבותי ולשוני

קלינאים צריכים להישאר מודעים גיוון התרבותי והלשוני בעת ביצוע הערכות. מחסומי שפה, תפיסות תרבותיות של אוטיזם ונורמות חברתיות שונות יכולים להשפיע עמוקות על האופן שבו אוטיזם מתבטא וכיצד התנהגויות מתפרשות. הכשרה בשיטות הערכה מתאימות מבחינה תרבותית ולשונית יכולה לשפר משמעותית את דיוק האבחון וההוגנות.

חלוצים בתחום זה, כמו ברין האריס, מדגישים את החשיבות של התאמת כלים כמו ADOS כדי להתאים לניואנסים תרבותיים. התאמות כאלה מבטיחות שאנשים מרקעים מגוונים יקבלו הערכות המשקפות בצורה הטובה ביותר את החוויות הייחודיות שלהם.

4. הקשר לתוצאות

פירוש ציונים סטנדרטיים בהקשר הרחב יותר של תפקוד אדפטיבי הוא גם חיוני. קלינאים חייבים להכיר בכך שתכונות אוטיסטיות יכולות להתבטא בצורה שונה בסביבות שונות. לדוגמה, ילד עשוי להפגין התנהגויות פחות אופייניות במסגרות מוכרות מאשר במצבים חדשים, מה שמדגיש את החשיבות של התחשבות בהקשרים אלה במהלך ההערכה.

5. הימנעות מפתולוגיית יתר

לבסוף, קלינאים צריכים להיות ערניים מפני הסיכונים של פתולוגיזציה יתר או תת-אבחון. הקפדה על ציוני חיתוך במכשירים סטנדרטיים עלולה להוביל להתעלמות מהמורכבות של אבחון הילד. קלינאים צריכים לשקול את התמונה הקלינית המלאה, תוך מודעות להבדלים עדינים בתקשורת חברתית שאולי לא נרשמים בבירור בהערכות רשמיות. 

מסקנה

לסיכום, ה-ADI-R וה-ADOS-2 הם ללא ספק כלים בעלי ערך בארגז הכלים להערכת אוטיזם. עם זאת, כפי שהודגש על ידי בישופ ולורד, אין לראות בהם פתרון סופי המחליף את השיפוט הקליני. הבנת המגבלות של כלים אלה ושילוב מגוון רחב של מקורות נתונים בתהליך האבחון מעשירים את חווית ההערכה ותומכים בהערכות מדויקות, שוויוניות ומתחשבות יותר.

הנוף של אבחון אוטיזם מתפתח ללא הרף; לפיכך, קלינאים חייבים להישאר סתגלניים, לשקול מחקר ומתודולוגיות חדשות כדי לחדד את הפרקטיקה שלהם ללא הרף. ככל שאנו מתקדמים בתחום הערכת האוטיזם, תמיכה במדיניות המכירה במומחיות קלינית והתנגדות להקפדה נוקשה על כלים סטנדרטיים תהיה קריטית. 

השיחה המתמשכת הזו מזכירה לנו שהערכה היא אמנות לא פחות מאשר מדע. עלינו לשלב את הגישות המובנות שלנו עם הניסיון הקליני והמציאות הייחודית של כל ילד שאנו מעריכים. 

כאשר אנו צועדים קדימה אל העתיד של הערכת אוטיזם, יש לזכור כמה שיקולים חיוניים:

  1. טיפוח התפתחות מקצועית מתמשכת: תחום המחקר וההערכה של אוטיזם הוא דינמי וזורם. קלינאים חייבים לעסוק בלמידה והתפתחות מתמשכת. השתתפות בהזדמנויות הכשרה מתמשכות, השתתפות בסדנאות והתעדכנות במחקרים האחרונים על אוטיזם יכולים לשפר משמעותית את התרגול. התפתחות מקצועית מתמשכת זו היא המפתח להבטיח שהמתרגלים יישארו מיומנים בטיפול במורכבויות של הערכות אוטיזם.
  2. גישות שיתופיות: קלינאים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע אחרים, כולל מחנכים, מטפלים ומומחים. שיתוף פעולה כזה מטפח הבנה טובה יותר של צרכי הילד מזוויות שונות, ומבטיח גישה הוליסטית יותר להערכה והתערבות.
  3. העצמת משפחות: מעורבות משפחות כמשתתפות פעילות בתהליך ההערכה היא חיונית. להורים ולמטפלים יש תובנות ייחודיות לגבי התנהגות ילדם שיכולות להשפיע באופן משמעותי על תוצאות האבחון. על ידי ביצוע ראיונות יסודיים ועידוד תקשורת פתוחה, קלינאים יכולים לאסוף מידע קריטי שעשוי לשפר את דיוק ההערכה. העצמת משפחות באמצעות חינוך על תהליך ההערכה, מתן משאבים ושיתופן בקבלת החלטות משפרת את האמון שלהן בתהליך ועוזרת להן להרגיש מחוברות יותר למסע של ילדן.
  4. הערכה והתאמת פרקטיקות אבחון: תחום הערכת האוטיזם צריך להעריך באופן ביקורתי כיצד כלים כמו ADI-R ו-ADOS-2 מיושמים והאם הם מתייחסים ביעילות למגוון ולניואנסים של הצגת האוטיזם על פני אוכלוסיות שונות. יש לעודד קלינאים לייעץ לגבי השינויים הנדרשים בהערכות המתאימות למאפיינים הייחודיים של אנשים מרקעים וחוויות שונות. משמעות הדבר יכולה להיות תמיכה במחקר בקריטריונים אבחנתיים מגוונים הלוקחים בחשבון הבדלים מגדריים, גורמים תרבותיים ומצבים המתרחשים במקביל.
  5. מחקר מוכוון עתיד: הצורך בשינוי פרדיגמה בחקר האוטיזם דחוף במיוחד בהתחשב בהתמקדות ההיסטורית בגברים ובדפוסי האבחון שעלו מעדשה זו. הרחבת מאמצי המחקר לטיפול באוכלוסיות בתת-ייצוג, כולל ילדות, נשים ואנשים מרקעים אתניים שונים, חיונית לפיתוח הבנה מקיפה של אוטיזם. יש לעודד חוקרים לבחון כיצד אוטיזם בא לידי ביטוי על פני ספקטרום רחב יותר, תוך שימת לב לניואנסים של החוויה של כל אדם.

מחשבות אחרונות

לסיכום, בעוד ש-ADI-R ו-ADOS-2 תרמו באופן משמעותי לאבחון והבנה של אוטיזם, השימוש בהם חייב להיות בהקשר במסגרת רחבה יותר של מומחיות קלינית ושיקול אישי. כמטפלים, אנו שומרים על הנרטיבים והחוויות של המטופלים שלנו, ועלינו לוודא שהסיפורים שלהם מסופרים בצורה מדויקת ועם ניואנסים.

תהליך ההערכה חייב להישאר גמיש, מכיל ורגיש לייחודיות של כל ילד, ולאפשר הבנה עשירה יותר של המארג המורכב של האוטיזם. ככל שאנו ממשיכים לחקור ולנווט במורכבויות של הערכת אוטיזם, הבה נבטיח שהפרקטיקות שלנו משקפות לא רק את הקפדנות המדעית אלא גם את אמנות ההקשבה וההערכה של המסע של כל אדם.

אנו מבססים מודעות עמוקה יותר לאוטיזם, תומכים בפרקטיקות המושרשות באמפתיה והבנה, ובסופו של דבר, מכינים את הקרקע להתערבויות ותמיכות יעילות יותר. המסע הזה נמשך, ובאמצעות השילוב של הערכות מובנות ושיפוט קליני חומל, יש לנו הזדמנות לעשות צעדים משמעותיים באבחון אוטיזם והסברה עבור אלה שאנו משרתים. 

תודה שהצטרפת לדיון זה ועל מחויבותך לקדם הערכות אוטיזם יעילות ושוויוניות בתרגול שלך. בואו נמשיך למתוח גבולות ולטפח סביבה תומכת לאנשים עם אוטיזם ומשפחותיהם.

שינוי גודל גופנים